Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 5b

וּבִקֵּשׁ לְהַפְקִירוֹ לַעֲנִיִּים. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כְּבָר נִמְנוּ עָלֶיךָ חֲבֵרֶיךָ וְהִתִּירוּהוּ. מַאן חֲבֵרֶיךָ — רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי.

Traduction

and he sought to render the fruit ownerless in favor of the poor, for whom it would be worth the effort to bring the fruit to Jerusalem. His students said to him: Rabbi, there is no need to do so, as your colleagues have already voted for you and permitted it. The members of the Sanhedrin have already taken a vote and permitted the redemption of the fruit of a fourth-year grapevine even near Jerusalem. The reason is that after the destruction of the Temple there is no need to adorn the markets of Jerusalem. The Gemara explains: Who are: Your colleagues? This is referring to Rabban Yoḥanan ben Zakkai.

Rachi non traduit

להפקירו לעניים. שילקטוהו הם ויעלוהו לירושלים ויאכלוהו שם שהיה עליו טורח להעלות שם הפירות:

כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו. לפדותו ולהעלות דמיו ואע''ג דלאחר חורבן הוה קסברי קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא וצריך להעלות הפירות או הדמים:

Tossefoth non traduit

ובקש ר' אליעזר להפקירו לעניים. וא''ת אי קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא א''כ מה הרויחו עניים בזה הא היו צריכין לפדותו קודם אכילה שהרי לא היה חומה לירושלים ולא היו יכולין לאכלו בשום מקום רק לפדותו קודם אכילה וי''ל לפרש''י ניחא דפי' קדושה ראשונה אליבא דרבי אליעזר קדשה לעתיד לבא א''כ יכולין העניים להביא פירות לירושלים ולאכלן שם בלא פדייה אי נמי אפילו ס''ל לא קדשה לעתיד לבא מ''מ היו מרויחין העניים דהא הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ואפילו לכתחילה בזמן הזה כדאי' בערכין (דף כט.):

טַעְמָא דְּנִמְנוּ. הָא לָא נִמְנוּ — לֹא.

Traduction

The Gemara infers from the baraita: The reason is that they explicitly voted to annul the decree, which indicates that if they had not voted, the ordinance would not have lapsed on its own, despite the fact that its justification was no longer applicable. Similarly, the prohibition of a laid egg is not nullified, as it was never explicitly permitted.

Rachi non traduit

טעמא דנמנו הא לא נמנו לא. ואע''ג דממילא ליתא לתקנתא קמייתא דהא כדי לעטר שוקי ירושלים הוא דהוה וכיון דחרבה מה לנו לעטרה לצורך הנכרים ואפילו הכי צריך מנין:

מַאי ''וְאוֹמֵר''? הָכִי קָאָמַר, מִכְּדֵי כְּתִיב ''הֱיוּ נְכוֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה'', ''לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם'' לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ כָּל דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן — צָרִיךְ מִנְיָן אַחֵר לְהַתִּירוֹ.

Traduction

The Gemara seeks to clarify why Rav Yosef cited two verses as proof. The Gemara asks: What is the reason for: And it says? Why does Rav Yosef find it necessary to quote a second verse? The Gemara explains that this is what he is saying. Now since it is written: ''Be ready for the third day, do not come near a woman'' (Exodus 19:15), why do I need the verse ''Go, say to them: Return to your tents'' (Deuteronomy 5:26)? After three days the prohibition would lapse in any case. Conclude from this that any matter established by a vote requires another vote to permit it.

Rachi non traduit

מאי ואומר. כלומר כיצד אנו למדין מן המקרא הראשון ולמה נאמרו שנים:

ה''ק. כך למד מן הראשון מכדי כתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה וממילא אישתרו בתשמיש לאחר שלשה ימים שקבלו את התורה למה ליה למהדר ולמיתן להו רשות לשוב לאהליהם דהיינו תשמיש:

ש''מ. הואיל וקודשא בריך הוא אסר בעי למשרייה הוא גופיה בהדיא וה''ה לכל דבר שבמנין:

וְכִי תֵּימָא: לְמִצְוַת עוֹנָה הוּא דַּאֲתָא. תָּא שְׁמַע: ''בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר''.

Traduction

And if you say an alternative explanation, that the instruction to ''return to your tents'' was not given to permit the men to return home to their wives, but rather it came as a special command to fulfill the mitzva of conjugal rights, i.e., the obligation of a man to engage in periodic marital relations with his wife, then it was to refute this possibility that Rav Yosef continued: Come and hear a different proof from another verse: ''When the ram’s horn sounds long, they may come up to the mount'' (Exodus 19:13).

Rachi non traduit

וכי תימא. כלומר וקרא דבמשוך היובל דיליף תנא מיניה להכי הדר ביה ויליף מהתם דהכי קאמר לך וכי תימא דהאי שובו לכם לאו למשרי תשמיש דהא ממילא משתרי אלא לצוותן לשוב במצות המלך על כרחן שלא לגרוע עונת נשותיהן:

ת''ש. מהכא במשוך היובל שימשוך בהסתלק שכינה מן ההר ויאריך התוקע את קולו כמנהג התוקע באחרונה לשון אחר במשוך היובל שימשוך התוקע מלתקוע והכי מפרש לה במכילתא במשוך היובל בפסוק היובל:

מִכְּדֵי כְּתִיב: ''גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא'', ''בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל'' לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן — צָרִיךְ מִנְיָן אַחֵר לְהַתִּירוֹ.

Traduction

Now since it is written: ''Neither shall the flocks nor the herds feed before that mount'' (Exodus 34:3), this indicates that the prohibition applies only when the Divine Presence is revealed on the mountain, and it is permitted immediately afterward. If so, why do I need the verse ''When the ram’s horn sounds long''? Why is a special signal required? Conclude from this that any matter established by a vote requires another vote to permit it.

Rachi non traduit

מכדי כתיב. בלוחות האחרונות ואיש לא יעלה עמך וגו' (שמות לד) מסיפיה דקרא יליף אל מול ההר ההוא כל זמן שהוא בהויית קדושתו שהשכינה עליו אסור אבל נסתלק שכינה מותר שמעינן ממילא למה ליה לאדכורי שריותא בהדיא בלוחות הראשונות ולמימר נסתלקה שכינה המה יעלו והלא לא נסתלקה שכינה ממנו מיום מתן תורה עד אחד בחדש שהוקם המשכן ועד בעשרים באייר שנעלה הענן והיה לו ללמוד היתר כשמסתלק מאל מול ההר ההוא ובמסכת תענית (דף כא:) נמי מההוא קרא ילפינן דתניא רבי יוסי אומר לא מקומו של אדם מכבדו אלא הוא מכבד מקומו שכל זמן שהשכינה היתה בהר אמרה תורה גם הצאן והבקר אל ירעו וגו' נסתלקה שכינה אמרה תורה במשוך היובל המה יעלו בהר הלכך למה ליה לכתוב בהדיא המה יעלו ולא אישתרי ממילא מדוקיא דההר ההוא ש''מ צריך מנין אחר להתירו כו':

Tossefoth non traduit

מכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו וגו'. פירוש מכדי כתיב אל מול ההר ההוא דמשמע כל זמן שהוא בהוייתו בקדושה ששכינה שרויה עליו דוקא אסור אבל נסתלקה שכינה מותר וא''כ במשוך היובל למה לי וא''ת והא אל מול ההר ההוא בלוחות אחרונות כתיב ובמשוך היובל נאמר קודם לכן בלוחות הראשונות ואי לא במשוך היובל לא שמעינן שריותא בלוחות הראשונות ופירש בקונטרס שלא נסתלקה שכינה ממנו מיום מתן תורה עד יום שהוקם המשכן ועד בעשרים באייר בשנה השנית שנעלה הענן וא''כ שריותא דבמשוך היובל לא הוי עד שנה שניה ואז נאמר כבר אל מול ההר ההוא דמשמע מינה שריותא כדפי' כך שיטת הקונטרס ודוחק הוא דהא במשוך היובל משמע שגם בו ביום דמתן תורה הותרו לעלות כשימשוך היובל שלא היו קולות רק בלוחות הראשונות בסיון וא''כ ליכא למימר שריותא דבמשוך היובל לא היה עד השנה שניה ועוד כיון דמההוא משתמע היתר בהדיא כדפרי' א''כ אין צריך מנין אחר להתירו מידי דהוה אחרמות לאחר הזמן כדפרישית לעיל לכן נראה לי ה''פ ת''ש במשוך היובל וכו' למה לי והלא בלאו הכי יש להתיר מסברא דהא לא אסר להם לעלות אלא משום שכינה וא''כ ממילא משתריין כשנסתלקה השכינה והא דקאמר מכדי כו' זהו שלא תאמר דבמשוך היובל אתי למשרי כשיפסקו הקולות אע''פ שלא נסתלקה שכינה עדיין והאי התירא לא הוה שמעינן ממילא מסברא והשתא לא תפשוט מידי הא לא אפשר לומר דמכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו בלוחות האחרונות אע''פ שלא היה שם קולות ומסתמא ה''ה נמי בדברות הראשונות שנאסרו כל זמן ששכינה בהר אפילו כשיפסקו הקולות כמו באחרונות א''כ במשוך היובל לא בא להתיר (אלא) כשיפסקו הקולות (. שנסתלקה) שכינה והאי התירא שמעינן ממילא מסברא אלא שמע מינה שצריך מנין אחר להתירו:

וְכִי תֵּימָא הָנֵי מִילֵּי בִּדְאוֹרָיְיתָא, אֲבָל בִּדְרַבָּנַן לָא — תָּא שְׁמַע כֶּרֶם רְבָעִי, וְהָא כֶּרֶם רְבָעִי דְּרַבָּנַן, וְקָאָמְרִי לֵיהּ: כְּבָר נִמְנוּ עָלֶיךָ חֲבֵרֶיךָ וְהִתִּירוּהוּ.

Traduction

And if you say: That statement, that a specific vote is necessary, applies only to matters prohibited by Torah law, but in the case of a matter prohibited by rabbinic law, no, this halakha does not apply, come and hear the baraita concerning a fourth-year grapevine. The halakha that the fruit of a fourth-year grapevine must be brought to Jerusalem and may not be redeemed is by rabbinic law, and they nevertheless said to Rabbi Eliezer: Your colleagues have already voted for you and permitted it. This indicates that without a vote, the prohibition would not be abrogated.

Rachi non traduit

הני מילי בדאורייתא. באיסור שיצא מפי הגבורה הוצרכנו לשמוע היתר מפיו אבל במנין דרבנן לא בעינן שריותא בהדיא אלא מכללא:

ת''ש כרם רבעי. דהא דהוצרך להעלות פירות עצמן במהלך יום דרבנן הוא וקא בעי מנין ואע''ג דאיכא למשרייה מכלל:

וְכִי תֵּימָא: בֵּיצָה נָמֵי, אִמְּנוֹ עֲלַהּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְשַׁרְיוּהָ. כִּי אִמְּנוֹ — אַעֵדוּת, אַבֵּיצָה לָא אִמְּנוֹ.

Traduction

And if you say: In the case of the prohibition of an egg also, Rabban Yoḥanan ben Zakkai took a vote on it and permitted it; the Gemara answers: When they took a vote, it was with regard to testimony to determine the start of the month; they did not take a vote to annul the prohibition of an egg.

Rachi non traduit

וכ''ת ביצה נמי וכו'. השתא הדר רב יוסף לאסוקי מלתא דאמר אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַטּוּ בֵּיצָה בְּמִנְיָן מִי הֲוַאי? בֵּיצָה בְּעֵדוּת תַּלְיָא מִלְּתָא. אִתְּסַר עֵדוּת — אִתְּסַר בֵּיצָה, אִשְׁתְּרַי עֵדוּת — אִשְׁתְּרַי בֵּיצָה.

Traduction

Abaye said to Rav Yosef: Is that to say that an egg was prohibited by a vote? Did the court take a special vote to render prohibited an egg laid on Rosh HaShana? Isn’t the halakha of an egg dependent on the matter of testimony? When testimony in the late afternoon was prohibited, the eating of an egg laid on Rosh HaShana was thereby prohibited as well, and when this testimony was permitted, the eating of an egg was automatically permitted. Rav Yosef’s observation is therefore incorrect.

Rachi non traduit

ביצה במנין מי הואי. כלום הוזכרה במנין הראשון לאוסרה:

רַב אַדָּא וְרַב שַׁלְמָן, תַּרְוַיְיהוּ מִבֵּי כְלוֹחִית, אָמְרִי: אַף מִתַּקָּנַת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְאֵילָךְ בֵּיצָה אֲסוּרָה. מַאי טַעְמָא — מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְיֹאמְרוּ: אֶשְׁתָּקַד מִי לֹא אָכַלְנוּ בֵּיצָה בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי? הַשְׁתָּא נָמֵי נֵיכוֹל. וְלָא יָדְעִי דְּאֶשְׁתָּקַד שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת הֵן, וְהַשְׁתָּא קְדוּשָּׁה אַחַת הִיא.

Traduction

Rav Adda and Rav Shalman, who both came from Bei Keloḥit, said: Even from the time of the ordinance of Rabban Yoḥanan ben Zakkai and onward, an egg remains prohibited. What is the reason? May the Temple speedily be built, and the ordinance that testimony is accepted only until minḥa time will be restored, and people will say: Last year, didn’t we eat an egg laid on the first day of Rosh HaShana on the following day, the second Festival day of Rosh HaShana? Now, too, we will eat it, like last year. And they will not know the significant difference in halakha between the two cases, as last year the two days of Rosh HaShana were two sanctities, and now they are one long sanctity.

Rachi non traduit

מהרה יבנה בית המקדש. ותחזור תקנה ראשונה שלא לקבל עדות אלא עד המנחה:

אִי הָכִי, עֵדוּת נָמֵי לֹא נְקַבֵּל, מַאי טַעְמָא — מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְיֹאמְרוּ: אֶשְׁתָּקַד מִי לֹא קִבַּלְנוּ עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, הַשְׁתָּא נָמֵי נְקַבֵּל!

Traduction

The Gemara challenges this: If so, that this is the concern, we also should not accept testimony nowadays. What is the reason? May the Temple speedily be built, and the people will say: Last year, didn’t we accept testimony to determine the start of the month all day? Now, too, we will accept the testimony of witnesses even after minḥa time.

הָכִי הַשְׁתָּא! הָתָם עֵדוּת מְסוּרָה לְבֵית דִּין. בֵּיצָה לַכֹּל מְסוּרָה.

Traduction

The Gemara rejects this challenge: How can these cases be compared? There, with regard to witnesses, testimony is entrusted to the court, and the court is capable of distinguishing between the reasons for decrees. An egg, however, is entrusted to all, and as not all people will consult a Sage about the status of their eggs, there is a legitimate concern about error.

Rachi non traduit

מסורה לב''ד. אין נזקקין להם אלא ב''ד והם יודעין טעמו של דבר ולא יטעו:

לכל מסורה. ליד הכל היא באה ואין הכל באין לישאל וסומכין על מנהגן:

רָבָא אָמַר: אַף מִתַּקָּנַת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְאֵילָךְ בֵּיצָה אֲסוּרָה. מִי לֹא מוֹדֶה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁאִם בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, שֶׁנּוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר קֹדֶשׁ?

Traduction

Rava said: Even from the time of the ordinance of Rabban Yoḥanan ben Zakkai and onward, an egg remains prohibited. Rava explained his reasoning: Doesn’t Rabban Yoḥanan ben Zakkai concede that if witnesses came from minḥa time and onward, even after the destruction of the Temple, then one observes that day as a holy day and also the following day as a holy day? The only difference is that during the time of the Temple any testimony delivered on the first day was not taken into account at all, which meant the second day was considered the first of the new year, whereas during the time of Rabban Yoḥanan ben Zakkai the new year was counted from the first day. As far as the sanctity of the Festival is concerned, however, the second day was also treated as sacred, which proves that when two days were observed in Eretz Yisrael, they were considered a single sanctity rather than two.

Rachi non traduit

מי לא מודה כו'. אע''ג דתקן לקבל עדות החדש כל היום להיות מונין למועדות מן הראשון ואפילו באו עדים לאחר המנחה אבל מלעשות י''ט שני לא נעקרה תקנה ראשונה ממקומה:

Tossefoth non traduit

מי לא מודה רבן יוחנן בן זכאי כו' דהיום קדש ולמחר קדש. וא''ת והא הוא עצמו תקן לקבל עדות החדש כל היום ופי' הקונטרס הני מילי לענין שמונין המועדות מיום הראשון ואפילו באו לאחר המנחה אבל מלעשות יום שני קדש לא נעקרה תקנה ראשונה ממקומה וקשה דמנין ליה הך סברא דתקינו לענין מועדות לחוד הא לענין יום טוב הוי יום שני נמי קדוש וא''כ תהא הביצה אסורה ואימא כיון שהתקין שיהו מקבלין כל היום א''כ כשהיו עושין שני ימים הם מספק ושתי קדושות נינהו וביצה מותרת לכך נראה כפירוש ר''ח דגרס מי לא מודה שאם לא באו כו' ומ''מ קשה דכיון שלא באו א''כ היו שני ימים מספק וא''כ שתי קדושות נינהו וביצה מותרת וי''ל דה''פ שאם לא באו עדים עד סמוך לחשכה ומיד החשיך ולא היה שהות ביום כדי לקבל עדותם ומ''מ היו יכולין לעשות מעט מלאכה ולא היו עושין אלמא דקדושה אחת נינהו והא דאמר התקינו שיהו מקבלין עדותן כל היום היינו היכא דבאו עדים ביום או קודם המנחה או לאחר מיד והשתא דאתית להכי אין למחוק גרסת הספרים אם באו עדים וכו' כדפי' ומ''מ יש ליישב פרש''י ודקשיא לך מנא ליה הך סברא ה''פ מי לא מודה רבן יוחנן בן זכאי וכו' כגון קודם חורבן דהוי קדושה אחת ואם כן גם לאחר חורבן נמי כשהיו עושין שני ימים כמו קודם חורבן הם קדושה אחת:

וְאָמַר רָבָא: הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב בְּהָנֵי תְּלָת, בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא.

Traduction

And Rava said in summary: The halakha is in accordance with the opinion of Rav in these three cases, whether the ruling is lenient, or whether the ruling is stringent.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source